×
Immigration Processing to Be Suspended During Election day and the Jewish holiday of Passover    ||    Slowdown (Partial Strike) at the Border Control in Israel & Prevailing Wage for 2015- January 13, 2015    ||    Renouncement of Israeli Citizenship & 2015 Government Fees- January 4, 2015    ||    Termination of 30 Days Work Authorization (SEA) Pilot Program - December 23, 2014    ||    December Consulate Holidays - December 10, 2014    ||   

Home

בית הדין לעררים

 הכירו את ערכאת הערעור החדשה במשפט הישראלי: בית הדיו לעררים

בחודש יוני האחרון החל לפעול בית הדין החדש שהקים משרד המשפטים, אשר מהווה ערכאת ערעור שיפוטית על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים

 

בחודש יוני האחרון החל לפעול בישראל לראשונה בית דין לעררים, אשר נקרא גם בית הדין למעמד ותושבות. בית הדין הוקם לפי תיקון 22 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מיום 3 באוגוסט 2011,  והוא פועל כבית דין עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשרד הפנים, אשר מהווה ערכאה שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, ובעיקר על החלטות רשות ההגירה והאוכלוסין של שר הפנים, ומעניק סעד על החלטות בתחום המעמד והאזרחות, כפי שיפורט להלן.

סמכויותיו של בית הדין הינן למעשה כסמכויות בית משפט שלום לעניינים מנהליים, וכוח סמכותו נשאב מחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כאשר בית הדין דן בערר בהתאם לעילות והסמכויות ולסעדים לפיהם דן בית משפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית. הנהלים וסדרי הדין הנהוגים בבית הדין מוסדרים בתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014, ובתקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה), תשע"ד-2014, והם קובעים את האופן בו יוגש הערר, את האופן בו ינהג בית הדין בפן הפרוצודראלי והראייתי, את רשימת המסמכים הנדרשת, את סדרי הטיעון, את סדרי המינהל, דרכי הפרסום, את גובה האגרה והמקרים בהם יינתן ממנה פטור, פרטים נוספים הדרושים לצורך הגשת הערר, וכן את מועדי פגרות בית המשפט. בעניין הסמכות המקומית יודגש, כי הערר יוגש לבית הדין שבאיזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשות שלגביה מוגש הערר.

תחת סמכותו של בית הדין מצויים נושאים רבים ומגוונים, לרבות ענייני הכניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה, ענייני אזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, עניינים לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), עניינם של בני זוג של בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או של בן זוג של אזרח ישראלי, ביקורת משמורת, עניינו של קטין שנולד בישראל ולא חל עליו חוק השבות, עניינים מסוימים המנויים בחוק למניעת הסתננות, וכן עניינים נוספים הקשורים באזרחות. בית הדין לעררים לא יוכל לדון בערר על החלטות הממשלה, התקנות תקנות וחוקים.

לאחרונה הציג בית הדין לעררים את מבנהו על ידי נשיאת בית הדין, הגב' יעל ורדי רוטשילד, במסגרת כנס שערכה לשכת עורכי דין ב"בית הפרקליט". הקמתו של בית דין המתמחה בתחום המעמד והאזרחות הינה אקוטית ומשמעותית, שכן היא מאפשרת דרך אחידה, נוחה וראויה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין ושר הפנים, החלטות אשר כיום דרך הערעור עליהן הינה מסורבלת ומסובכת, והיו נידונות עד כה במסגרת ועדת ההשגה לזרים ובגופים שיפוטיים אחרים, אולם לא בצורה אחידה, סדורה וברורה.

הקמתו של בית דין ייחודי זה מהווה מתווה לפיו זכאי מי שבקשתו בעניינים המנויים נידונה ונדחתה על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין או שר הפנים בהחלטות מסוימות, לערור לבית הדין. בכך למעשה משמש בית הדין כגוף המהווה ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המנהלית וכגוף המבקר את החלטתה בהתאם לכללי המשפט המנהלי, דהיינו על ידי בחינת סבירותה של ההחלטה, והוא אינו אמור לבוא עצמו בנעלי הרשות המוסמכת לעניין זה ולהחליף את שיקול דעתה. עם הקמתו מציג בית הדין ערכאה מקצועית ספציפית נוספת במשפט הישראלי, ובכך מסייע בהקטנת העומסים בבית המשפט, צמצום הליכי ביניים וקבלת החלטה סופית, אשר מהווה ודאות מהירה למצב העורר.

בית הדין לעררים נפתח בתחילה בשני ערים בישראל – תל אביב וירושלים, כאשר בשנים הקרובות צפויים להיפתח בתי דין נוספים בחיפה ובבאר שבע, ובתוך 3 שנים יוקמו בתי דין בפריסה ארצית. בית הדין הינו עצמאי עם דיינים משלו ונשיא בית דין עצמאי משלו, והינו דן בערר על פי הראיות שיוצגו בפניו.

אוכלוסיית היעד של בית הדין כוללת קבוצות רבות ומגוונות, לרבות מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים זרים (עם רישיון עבודה, ללא רישיון), ילדי עובדים זרים, מבקשי מעמד מכח זוגיות, איחוד משפחות, הארכת אשרות של עובדים זרים, קטינים לא מלווים, צאצא של יהודי שלא חל עליו חוק השבות (למשל נין של יהודי) ועוד.

העורר לבית הדין יכול לגשת לביצוע הליך רק לאחר שמיצה את ההליכים במסגרת רשות ההגירה, לרבות ערר פנימי בתוך הרשות, ואם כבר ערר פעם אחת במסגרת הרשות, עליו להוכיח כי נתקיימו נסיבות חדשות או עובדות המצדיקות פנייה לערר נוסף. הערר לבית הדין מוגש בכתב, וזאת בתוך 30 ימים מיום פרסום ההחלטה עליה עוררים, או מיום שהעורר קיבל עליה הודעה. עניין המועד הוא מהותי במיוחד ולכן על העוררים לעשות מאמץ רב ככל הניתן לקבל את המידע בדבר פרסום ההחלטות, כך שלא יחמיצו את המועד.

בכל נושא ניתן להגיש רק ערר אחד, והוא מוגש בצירוף תצהיר, תשלום אגרה בסך 657 ש"ח, והצגת ייפוי כח אם העורר מיוצג. המשיבים בדיונים בבית הדין הם כאמור שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, אשר לרשותם תעמוד לצורך כך פרקליטות מקצועית שתעסוק רק בנושאים אלו, ועקרונות הפומביות והשקיפות חלות על בית הדין במלוא עוזן, עם ההחרגות המקובלות (ביטחון המדינה, הגנה על המוסר או קטין, צנעת הפרט ועוד).

בית הדין יעניק לשני הצדדים זכות הולמת להעלות את טיעוניהם באמצעות דיונים פרונטאליים, וינפק החלטות מנומקות אשר יומצאו לצדדים, תוך קביעת מועדים קצרים ככל הניתן. בסמכותו לאשר את ההחלטה עליה עוררים, לשנותה או לבטלה (מחוסר סבירות וחוסר מידתיות), וכן להחזירה עם הוראות לרשות שהחליטה את ההחלטה. עוד ניתן למצוא בין סמכויותיו: להחליט החלטה אחרת, לקבוע פשרה, תיקון החלטה, מתן צווי ביניים וצו ארעי, מתן פטור מאגרה בנסיבות חריגות, הארכת מועד, זימון מומחים, עיכוב ביצוע, השלמת מסמכים, מחיקה, בזיון בית משפט, דחייה ועוד. מטרתו של בית הדין היא לבצע את ההליך באופן המהיר, היעיל והצודק ביותר, כאשר יעילות וצדק הינם מן הערכים המרכזיים העומדים בבסיסו של הקמת בית הדין.

על החלטתו של בית הדין לעררים, אשר יישב כאמור לעיל כבית משפט שלום לעניינים מנהליים, ניתן יהיה לערער בזכות בערעור מנהלי לפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, באמצעות הגשת עתירה מנהלית תוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים, או מיום ההמצאה לעורר. על "החלטה אחרת" יש לבקש ערעור ברשות שופט בית המשפט לעניינים המנהליים. יודגש, כי לבית הדין אף סמכות לפסוק הוצאות ושכר טרחה לצדדים, עניין שלא היה בסמכות ועדות ההשגה, כאשר כל מקרה יישקל וייבחן לשיקול דעת הדיין.

הקמת בית דין ייחודי זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני האזרחות, המעמד וההגירה בישראל, כאשר הקמתו של גוף שיפוטי עצמאי בתחום זה תעניק לסוגיות בתחום את הפורום השיפוטי בו ראוי שיתבררו. זהו נדבך נוסף בעיצובה ושיפור מקצועיותה של מערכת המשפט בישראל, ומהווה פרי מוצלח לעמל הרב שהשקיע משרד המשפטים בהקמת בית דין זה בשנים האחרונות. 

 

מורה נבוכים: ערכאת הערעור החדשה במשפט הישראלי - בית הדין לעררים (מעמד ותושבות), מאת: עוה"ד שי נמרודי ורווית ימיני

JS turned off. Go to home page.

Site Style Changer

10 Predefined skins

You can easily replace font, background and color scheme.