הליך מדורג בישראל - הלכה למעשה

רקע כללי

הליך מדורג הוא הליך בו מוענקת אזרחות ישראלית לאזרח זר, אשר אינו זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות, והוא חולק חיים משותפים עם בן זוג ישראלי, בין אם בני הזוג נשואים ובין אם הם חיים יחד ללא נישואין.

הליך מדורג לבני זוג נשואים

להליך המדורג מספר שלבים, כאשר הדרוג בהליך הענקת האזרחות נועד לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. ההליך המדורג רלוונטי בעיקר לאזרח ישראל שנישא לבן/בת זוג זרים בישראל או בחו"ל, בין שהוא הכיר את בן/בת הזוג הזרים בישראל ובין שהכיר את בן/בת הזוג הזרים בחו"ל.

משרד הפנים קבע מספר תנאים מקדמיים לתחילת ההליך המדורג:
• על בני הזוג להיות נשואים בנישואין שאינם פיקטיביים ושלא נערכו רק לשם קבלת אזרחות ישראלית והשתקעות בישראל.
• על בני הזוג להראות כנות, לא להסתיר עובדות מהותיות ולא למסור פרטיים שקריים ו/או לא מספקים.
• על בני הזוג להוכיח כי מרכז חייהם המשותפים הוא בישראל.
• על משרד הפנים להשתכנע כי אין חשש לסיכון בריאות הציבור, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.

שלבי ההליך המדורג

1). שהות מכוח אשרת מבקר
על בן הזוג הזר אשר שוהה מחוץ לישראל ונדרש בשל מדינת לאומיותו לאשרת כניסה לישראל טרם הכניסה, לקבל אשרת מבקר מסוג ב-2 בקונסוליה הישראלית במקום מושבו, על יסוד בקשה למתן מעמד שהגיש בן הזוג הישראלי במשרד הפנים. אשרת המבקר במסגרת ההליך המדורג ניתנת בדרך כלל למשך חודשיים.

2). שהות מכוח אשרת עבודה
לאחר תקופה של חודשיים, ובכפוף לשיקול דעת של משרד הפנים, יקבל בן הזוג הזר אשרת עבודה מסוג ב-1 לתקופה של 6-10 חודשים, אשר מאפשרת לו לעבוד באופן חוקי אצל כל מעסיק בישראל ללא צורך בקבלת היתר העסקה ממשרד התמ"ת.

3). שהות מכוח אשרת תושב ארעי
לאחר תקופה של 8-12 חודשים, מונפקת לבן הזוג הזר אשרה מסוג א-5, אשר מעניקה מעמד של תושב ארעי בישראל. אשרה מסוג א-5 ניתנת למשך שנה, ובמשך ההליך המדורג היא מוארכת מדי שנה במשך ארבע שנים. האשרה מקנה לבן הזוג הזר זכויות סוציאליות מלאות במוסד לביטוח לאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכן תעודת זהות ישראלית.

4). שהות מכוח מעמד קבע
לאחר ארבע וחצי שנים לפחות מתחילת ההליך המדורג, רשאים בן/בת הזוג הזרים להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית, ולזכות בכך למעמד זהה לזה של בני זוגם הישראלים.

הליך מדורג לבני זוג שאינם נשואים

במסגרת ההגנה על הזכות לקיום חיי משפחה ושמירה על שלמות התא המשפחתי, בין השאר גם עם אזרחים זרים, פרסם משרד הפנים נוהל המכונה: "נוהל ידועים בציבור" להסדרת מעמד עבור בני זוג שאינם נשואים ומקיימים מרכז חיים משותף. הנוהל מאפשר לבן הזוג הזר, בכפוף לתנאים מסוימים ובדיקות מקדימות, להסדיר את מעמדו בישראל מעצם היותו בן זוג של אזרח ישראלי, וזאת גם אם אינם נשואים. נוהל זה חל גם על בני זוג מאותו מין.

נוהל ידועים בציבור מאפשר לבן הזוג הזר לקבל מעמד של תושב קבע לאחר תקופה מצטברת של 7 שנים. יחד עם זאת, בן הזוג הזר אינו רשאי להגיש בקשה להתאזרחות ומשכך לא יקבל מעמד של אזרח בישראל.

בהשוואה להליך המדורג עבור בני זוג נשואים, ההליכים זהים זה לזה מבחינת הבדיקות שנערכות לפני מתן רישיון הישיבה הראשון, לפני חידוש רישיונות הישיבה הקצובים בזמן ולפני רכישת המעמד הקבוע (תושבות קבע): נבחנים כנות הקשר בין בני הזוג, מרכז החיים בישראל והעדר מניעה בטחונית או פלילית. הם שונים זה מזה בסוגי הרשיונות שניתנים בכל שלב ושלב, באורך ההליך וכן במעמד שניתן בסיום ההליך.

בעוד שבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים מקבלים מעמד של תושב ארעי לאחר תקופה ממוצעת של חצי שנה ומקבלים אזרחות לאחר תקופה של 4 שנים, עד לאחרונה קיבלו ידועים בציבור של אזרחים ישראלים מעמד של תושב ארעי אחרי שנה ומעמד של תושב קבע אחרי 6 שנים.

לאחרונה החמיר משרד הפנים את נוהל ידועים בציבור של בני זוג זרים החיים יחד ללא נישואין ושל בני זוג מאותו מין. לפי הנוהל החדש, ידועים בציבור של אזרחים ישראלים ייאלצו כעת להמתין 3 שנים למעמד של תושב ארעי, המקנה להם זכויות סוציאליות בסיסיות כגון ביטוח בריאות וביטוח לאומי.

מצגת תהליך קבל אזרחות ישראלית צעד-צעד

רשימת מסמכים נדרשים להליך מדורג