 |
 |
 |
תקציר חוק עובדים זרים התשנ"א - 1991
מבוא חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן: חוק עובדים זרים), מטיל על מעסיקו של עובד זר חובות מיוחדות כלפי העובד הזר וכלפי רשויות המדינה. להלן תמצאו תקציר של חלק מחובות אלו כפי שהוסדרו בחוק. יודגש כי בנוסף לחובות שיפורטו להלן, מעסיק של עובד זר חייב להעניק לעובדו את אותם תנאי העבודה להם זכאי עובד ישראלי על פי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג. בין היתר, עובד זר זכאי לשכר מינימום, לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות, לחופשה שנתית, לימי שבתון וליום מנוחה שבועי, לתשלום דמי נסיעה ודמי הבראה ולתשלום פיצויי פיטורים. מידע נוסף ניתן למצוא ב"זכותון לעובד הזר" באתר זה. למידע לגבי אשרות עבודה לעובדים זרים והרחקת עובדים השוהים בישראל שלא כדין, יש לפנות לאגף האכיפה (זרים) ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן: הרשות) ולמנהלת ההגירה במשטרת ישראל. -למידע לגבי ביטוח עובד זר בביטוח לאומי יש לפנות למוסד לביטוח לאומי. המידע במסמך זה מעודכן לספטמבר 2008 בלבד. היתר להעסקת עובד זר אדם שאינו אזרח או תושב ישראל מוגדר בחוק כ"עובד זר". חל איסור חמור על העסקת "עובד זר" ללא קבלת היתר לכך מאת הממונה כהגדרתו בחוק עובדים זרים (להלן: הממונה). התרים ניתנים למעסיקים בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה, המסעדות האתניות האסיאתיות, המומחים, והסיעוד, העומדים בקריטריונים המיוחדים שנקבעו לכל ענף בנפרד, בהם ניתן לעיין באתר זה. מעסיק שקיבל היתר להעסקת עובד זר חייב להסדיר אשרת עבודה לעובד הזר שברצונו להעסיק. אשרת העבודה (ב/1) תוטבע בדרכונו של העובד ויצוין הענף הכלכלי בו רשאי העובד לעסוק. חל איסור חמור להעסיק עובד זר מבלי שהוטבעה בדרכונו של העובד אשרת עבודה בתוקף. בנוסף, בענף הסיעוד, מעסיק בעל היתר רשאי להעסיק עובד זר רק אם העובד והמעסיק נרשמו באחת הלשכות המורשות. מידע אודות הלשכות המורשות וחובת הרישום ניתן למצוא באתר זה בענף "סיעוד". כך, לפני שמעסיק מתקשר עם אדם לצורך ביצוע עבודה, עליו לוודא כי הוא מתקשר עם אזרח או תושב ישראל. אם העובד אינו אזרח או תושב ישראל, אסור להעסיקו, אלא אם התקיימו שלושת אלו:
העסקת עובד זר ללא היתר, או ללא שהוטבעה בדרכונו של העובד אשרת עבודה בתוקף או ללא שהעובד נרשם כדין לעבודה אצל המעסיק, מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר. העסקת עובד זר תושב שטחים (יהודה שומרון וחבל עזה) לצורך קבלת היתר להעסקת עובד זר תושב שטחים (יהודה שומרון וחבל עזה) יש לפנות למדור התשלומים (מת"ש) ביחידה בכתובות הבאות: אשקלון -- רחוב יריחו 1 טלפון: 6752805-08, 6752783-08 רמת גן - רח' ארלוזרוב 14 טלפון: 6751800-03 באר שבע - רח' שזר 1 בניין אושירה טלפון: 6269333-08 חדרה - רח' הרצל 27 טלפון: 6326050-04 ירושלים - רח' אגריפס 44 קומה ב' טלפון: 6249251-02, 6259896-02 נתניה - רח' ויצמן 24 בית אוצם טלפון: 09-8824488 עפולה - רח' ירושלים 4 טלפון: 04-6528618 פתח תקוה - רחוב ההסתדרות 28 טלפון: 9115800-03, 9390887-03 רחובות/אשדוד - רח' בנימין 4 טלפון: 9372319-08 תל-אביב - רח' דרך מנחם בגין 86 טלפון: 6252900-03, 6252903-03 ההיתרים ניתנים בכפוף לאישור משרד הביטחון וכן בהתאם למכסות שנקבעו. תשלום השכר ותנאי ההעסקה האחרים לעובד יעשה באמצעות מדור התשלומים כפי שיקבע. העסקת עובד שטחים מבלי שבידי המעסיק היתר כדין מהווה עבירה פלילית. העסקת עובד זר (למעט תושב שטחים): כללי: לצורך העסקת עובד זר שאינו תושב שטחים יש לשלוח בקשה בטופס שנקבע לכך לענף המתאים ביחידה, בהתאם לסוג העבודה הנדרש ובתאריכים שנקבעו לכך. את הנהלים החלים בכל ענף וכן את טפסי הבקשה ניתן למצוא באתר זה ב"מידע לפי ענפים": ענף הבנין - התרים יינתנו רק לקבלני כוח אדם בעלי התרים מיוחדים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, הרשאים להעסיק את העובדים באתרי בניה אצל מעסיקים בפועל שהם קבלני בנין רשומים בלבד. ענף סיעוד- ההיתרים יהיו בתוקף רק אם בעל ההיתר נרשם כדין אצל לשכה פרטית מורשית. ענף החקלאות ענף התעשייה ענף המסעדות האתניות אסיאתיות ענף המומחים עובד יומי תושב ירדן (באזור אילת בלבד); הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרת בקשה של 530 ₪ בגין כל עובד זר שהעסקתו מבוקשת. יחיד המגיש בקשה להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי, ובידיו תוצאות מבחן תלות שבוצע עבורו במסגרת בקשה לגמלת סיעוד מאת המוסד לביטוח לאומי, ישלם אגרה מופחתת בסך 265 ₪. בקשה להעסקת עובד תושב ירדן (באזור אילת בלבד) פטורה מאגרה. סכומי האגרות מתעדכנים מידי שנה לפי שיעור עליית המדד. היתרים ניתנים בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי היחידה לכל ענף, וכן בכפוף למכסות שנקבעו על ידי הממשלה מידי שנה (בענפי הסיעוד והמומחים לא קיימות מכסות שנתיות). ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר בענף מסוים, יהא המעסיק רשאי להעסיק את העובד רק בענף שצוין בהיתר שקיבל, ורק לצורך העבודות שצוינו בבקשה להיתר ובכפוף לתנאי ההיתר. כמו-כן, חל איסור על המעסיק לנייד את העובד לעבודה אצל מעסיק אחר ללא אישור מראש ובכתב מהיחידה. העסקת העובד הזר בעבודה בענף שלא צוין בהיתר, או בעבודה שלא צוינה בבקשה לקבלת ההיתר, או ניוד העובד לעבודה אצל מעסיק אחר ללא אישור מראש ובכתב מהיחידה, מהווה הפרה של תנאי ההיתר ותביא לביטולו. לאחר קבלת היתר העסקה, על המעסיק לפנות ליחידת האשרות ברשות ההגירה (שמו הקודם של יחידה זו- מינהל האוכלוסין) לצורך קבלת אשרת עבודה עבור העובד הזר שברצונו להעסיק. קבלת אשרת עבודה כרוכה- בין היתר- בתשלום אגרה שנתית בסך 4,240 ₪ לשנה לעובד (1,060 ₪ לשנה לעובד בחקלאות) (סכומים אלו מתעדכנים מידי שנה לפי שיעור עליית המדד). אין המעביד רשאי לנכות את סכומי אגרת הבקשה והאגרה השנתית משכרו של העובד הזר, מאחר וסכומים אלו מוטלים על המעביד בלבד. קבלת אשרת עבודה לעובד המועסק על ידי יחיד במתן טיפול סיעודי ולעובד יומי תושב ירדן (באזור אילת בלבד) פטורה מאגרה שנתית. קבלן כוח אדם הרשאי להעסיק עובדים זרים בענף הבנין חייב לשלם, מעבר לאגרות המפורטות לעיל, גם "דמי היתר" בסך 6500 ₪ לשנה, או לפי סכום מעודכן. מעסיק של עובד זר חייב בתשלום היטל מיוחד בסך 10% משכרו של העובד. את ההיטל יש לשלם מידי חודש לפקיד השומה. מעסיקו של עובד בסיעוד, ושל עובד יומי מירדן פטורים מההיטל האמור. חל איסור לנכות את סכום ההיטל משכרו של העובד, במישרין או בעקיפין. לקבלת מידע נוסף על ההיטל, יש לפנות לנציבות מס הכנסה.
תנאי ההעסקה של העובד הזר (שאינו תושב שטחים ) על מנת להעניק הגנה מיוחדת לעובד הזר, חוק עובדים זרים מטיל חובות מיוחדות על מעסיקו של עובד זר, שהפרת כל אחד מהן מהווה עבירה פלילית. להלן פירוט: א. חוזה עבודה - על מעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה מפורט בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ועליו למסור לעובד הזר עותק ממנו. בחוזה העבודה יש לכלול את תנאי העבודה שסוכמו בין הצדדים וכן פרטים כלהלן: זהות המעסיק וזהות העובד הזר. תיאור התפקיד. שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום. רשימת הניכויים משכר העבודה. תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד. תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה. אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי. תנאים לעניין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה. חובותיו של המעסיק לעניין הסדרת ביטוח רפואי ותנאי מגורים הולמים עבור העובד. העסקת עובד זר ללא חוזה כאמור, או ללא שנכללו בחוזה כל הפרטים דלעיל, מהווה עבירה פלילית. ב. ביטוח רפואי - על המעסיק להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר אצל מבטח בעל רישיון בתוקף, לכל תקופת עבודת העובד הזר אצלו. עליו למסור לעובד העתק פוליסת הביטוח בשפה שהעובד הזר מבין. הביטוח הרפואי יכלול את סל השירותים שקבע שר הבריאות בצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001. יש להקפיד לבדוק כי למבטח איתו אתה מתקשר רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר להעניק ביטוח בריאות לעובדים זרים. המעביד רשאי לנכות משכרו החודשי של העובד הזר, סכום בגין הוצאות הביטוח כלהלן: לגבי עובד המועסק על ידי יחיד במתן טיפול סיעודי - עד מחצית מסכום הפרמיה ששילם המעסיק. לגבי עובד אחר - עד שליש מסכום הפרמיה ששילם המעסיק. על אף האמור, אין המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד יותר מ- 106 ש"ח לחודש בגין ביטוח רפואי, ואין הוא רשאי לנכות יותר מ-25% משכרו של עובד מידי חודש, בגין כל הניכויים המותרים על פי החוקים והתקנות הרלוונטיים. העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי כאמור, או ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר מעבר לקבוע בתקנות או מעל 25% משכרו, מהווה עבירה פליליות. ג. מגורים הולמים - על המעסיק להעמיד לרשות העובד הזר מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ועד לשבעה ימים לאחר מועד סיום העבודה לפחות. תנאי המגורים יהיו בהתאם לדרישות המפורטות בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס -2000. כאשר המעסיק מעמיד לרשות העובד מגורים במקום שאינו בבעלותו של המעסיק, הוא רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום כפי שנקבע בתקנות בהתאם לאזור המגורים, כלהלן: ירושלים הסכומים דלעיל נכונים ליום 9.1.08 והם מתעדכנים מעת לעת. · כאשר מגורי העובד הזר הינם בבעלות המעסיק - ניתן לנכות משכרו של העובד עד מחצית מהסכומים בעד מגורים הנקובים לעיל בלבד. על אף האמור, חל איסור לנכות יותר מ-25% משכרו של העובד בגין סך כל הניכויים המותרים על פי החוקים והתקנות הרלוונטיים. הלנת העובד הזר במגורים שאינם עונים על התנאים שנקבעו בתקנות, או ניכוי סכומים משכרו של העובד מעבר למותר על פי התקנות או מעל 25% משכרו, מהווה עבירה פלילית. ד. החזקת מסמכים - כדי לאפשר פיקוח יעיל לגבי תנאי ההעסקה של העובד הזר, נקבע בחוק כי על המעסיק של עובד זר להחזיק במקום העבודה את הרישומים והמסמכים הנוגעים לתנאי העסקת העובד. לחילופין, ואם המעסיק הודיע על כך בכתב לאגף האכיפה ביחידה וקיבל אישור כי הודעתו התקבלה, הוא יהא רשאי להחזיק את המסמכים במקום ניהול עסקיו. המסמכים שיש להחזיקם כאמור הם: עותק של חוזה העבודה עם העובד ותרגום נכון שלו בשפה העברית, פוליסת הביטוח הרפואי שהסדיר לעובד, רישום מען המגורים של העובד, ותלושי השכר ורישום שעות העבודה של העובד, לשלושת חודשי העבודה האחרונים. יצוין כי חובת החזקת תלושי שכר ורישום שעות העבודה של העובד אינה חלה על יחיד המעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי, מאחר ויחיד כאמור פטור מניהול אותם רישומים. אי החזקת מסמכים כאמור לעיל, על ידי מי שחייב בכך, מהווה עבירה פלילית. עבירות נוספות בקשר לעובד זר מכבר למפורט לעיל, חוק עובדים זרים קובע עבירות נוספות כלהלן: -אי מסירתו לעובד של תלוש שכר חודשי המפרט את התשלומים לעובד ואת הניכויים משכרו, בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958. חובת מסירת תלוש שכר אינה חלה על יחיד המעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי. -ניכוי סכומים משכרו של העובד מעבר למותר לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958. -תיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה על החוק. אחריותו של מעסיק בפועל נעברה עבירה שעניינה אי תשלום שכר, אי הסדרת ביטוח רפואי או אי מתן מגורים הולמים לעובד זר בידי קבלן כוח אדם, יואשם בעבירה גם מי שהעסיק העובד בפועל, זאת אם התקיימו הנסיבות המפורטות בחוק עובדים זרים, ובין היתר, לא מולאה החובה לאחר קיום אחת מהחלופות שלהלן: א. עברו 21 יום מהמועד בו מסר העובד הזר או ארגון מטעמו למעסיק בפועל העתק דרישה בכתב שנמסרה לקבלן כוח האדם לקיום החובה והחובה לא מולאה על ידי קבלן כח האדם. ב. עברו 21 יום מהיום שמפקח עבודה מסר הודעה למעסיק בפועל לגבי אי קיום החובה על ידי קבלן כוח האדם והחובה לא מולאה בידי קבלן כח האדם. ג. עברו 21 יום מיום הגשת תובענה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל בשל אי מילוי החובה גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם לאמור בסעיפים א', ב' לעיל והחובה לא מולאה בידי קבלן כח האדם. אחריות המעסיק בפועל בעניין מגורי העובד הזר לפי סעיף זה תחול רק לגבי עובד זר המתגורר בחצרים שבחזקת המעסיק בפעול. אחריות תאגיד אם נעברה עבירה על חוק עובדים זרים בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם שבשעת ביצוע העבירה היה מנהל או שותף פעיל (למעט שותף מוגבל) או פקיד אחראי בתאגיד אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה. הגנה על מתלונן לא יפגע מעסיק בשכרו, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו של עובד זר, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת הגשת תלונה או תביעה על ידי העובד נגד מעסיקו על הפרת חובה כלפיו, או מחמת שמסר מידע או סייע לעובד אחר בקשר לתלונה או תביעה, כאמור, ובלבד שפעולותיו של העובד נעשו בתום לב. פגיעה כאמור מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס. עונשים העובר על הוראות חוק עובדים זרים צפוי לעונשים כלהלן: קנסות מינהליים: קנס מינהלי בסכום הנע בין 5000 ₪ ל- 10,000 ₪ בגין כל עובד שהועסק שלא כדין, וקנס כמפורט להלן בטבלה נספח א' ₪ בגין כל עבירה נוספת על החוק. במקרה של עבירה חוזרת, הקנסות יוכפלו. ענישה פלילית: העסקת עובד זר שלא כדין - מאסר שנה או קנס של עד 104,400 ₪ בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית - קנס של עד 52,200 ₪ בלבד). אי החזקת מסמכים או אי מסירת פירוט שכר וניכויים-מאסר שנה או קנס של עד 52,200 ₪ בגין כל עבירה כאמור ( אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית-קנס כאמור בלבד). הפרת ההוראות בקשר לחוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים או ניכוי משכרו של העובד מעל למותר- מאסר שנה או קנס של 104,400 ₪ בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית- קנס כאמור בלבד). תיווך שלא כדין של עובד זר או של פגיעה בתנאי עבודתו של העובד הזר עקב תלונה- קנס של עד 52,200 בגין כל עבירה כאמור. רשימת חוקים ותקנות רלוונטיים: -חוק עובדים זרים ,תשנ"א- 1991. -תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-עובדים זרים) התשנ"ב- 1992. -צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001. -תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב- .2001 תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס -2000. -תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000. -תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים), התש"ס -2000 -חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952. הדברים המובאים בתקציר זה הם דברי הסבר כלליים בלבד ואין בהם לגבור על כל הוראה לפי כל דין או להקנות פטור מחובה המוטלת על פי כל דין. הנוסח המחייב הוא הנוסח הקבוע בחוקים ובתקנות הרלוונטיות, כפי שהוא מתעדכן מעת לעת. |